Statistiques
Blogspot            ancien site - cliquer ici / old website - click here            Poetrypoem

Hindi (Il est des jours)

PDF
Imprimer
Envoyer

IL EST DES JOURS

 

Il est des jours où, triste,

Tu te lèves le matin,

Ouvres la fenêtre et attrapes

De tes mains alanguies

Le silence minéral du jour.

 

Pourtant,

Ton cœur lacéré par la fureur des années

Est avide de chaleur, de paroles ardentes,

D’une vaste multitude de petites choses

Qui sont l’impalpable trésor,

Le sens et le juste accomplissement de la vie.

 

Pourquoi

L’air, si sonore à certaines heures,

Si joyeusement dansant dans l’âme des anémones blanches,

Reste-t-il muet ?

 

Où sont-ils, les harmoniques des pensées claires,

Les contrepoints délicats de l’amitié

Qui relient les mouvements inlassables du monde ?

 

Qu’est devenu le doux souvenir

D’une robe limpide rouge rubis

Aux reflets de cerise,

Ouvrant de sa grâce l’intime sérénité

Des mots et des poèmes ?

 

Je tire les rideaux,

Reviens à ma table envahie de livres,

Ouvre Bushidô, l’âme du Japon,

Et plonge dans les splendeurs

De la rêverie !

 

Athanase Vantchev de Thracy

 

Paris, le 5 mai 2013, Pâques orthodoxe !

Glose :

Bushidô, l’âme du Japon : ouvrage de l’écrivain nippon Nitobe Inazô (新渡戸 稲造?, 1862-1933). Voyant disparaitre peu à peu les coutumes ancestrales du pays lors de la restauration de l’ère Meiji, Nitobe décide d’écrire ce livre afin de condenser par écrit les multiples préceptes des Samouraïs. Il y exalte le travail sur soi et les sept valeurs fondamentales des héros japonais. Le livre marqua profondément Théodore Roosevelt, surtout après que ce dernier fut témoin de la bravoure avec laquelle le Japon, une puissance émergente mineure, réussit à vaincre la plus grande puissance terrestre de l’époque lors de la Guerre russo-japonaise de 1904-1905. On raconte que Roosevelt alla jusqu’à en acheter un grand nombre d’exemplaires qu’il distribua à ses amis du Congrès américain. Le livre est une synthèse des deux mondes de Nitobe, où sa culture de samouraï et son éducation confucéenne se confondent. L’écrivain ne voit aucune contradiction entre bushidô et chrétienté.

ENGLISH :

 

There Are Days

 

There are days when, full of sadness,

You rise in the morning,

Open the window and catch

In your languid hands

The stony silence of the day.

 

Yet,

Your heart, torn by the fury of the years,

Is eager for warmth, passionate words,

For a vast number of small things

Which are the intangible treasure,

The meaning and the proper fulfilment of life.

 

Why does

The air, so noisome at certain hours,

Dancing so joyfully in the soul of the white anemones,

Remain silent?

 

Where are they, the harmonics of clear thoughts,

The delicate counterpoints of friendship

Which link the tireless movements of the world?

 

What became of the sweet memory

Of a limpid ruby red dress

With cerise reflections,

Revealing through its grace the innermost serenity

Of words and poems?

 

I draw the curtains,

Go back to my table overrun with books,

Open ‘Bushido, The Soul Of Japan’,

And plunge into the splendours

Of reverie!

 

Translated from the French of Athanase Vantchev de Thracy by Norton Hodges

 

HÉBREU :

Poème traduit par Michael Adam (Israël)

 

 

 

ישנם ימים

מאת: אֲתָנָז וַנְטשֶב דֶה טְרסִי

)תירגמו מצרפתית: חיה ומיכאל אדם)

 

ישנם ימים אשר בהם בעצב

אתה קם בבוקר, פותח את החלון ותופס

בידיך הלאות

את דממת היום המינראלית

 

ולמרות זאת

לבך המבוקע בידי חמסנות השנים

צמא לחום ולמלים לוהטות,

לאין סוף דברים מזעריים

המהווים את האוצר הבלתי נגיש,

את המשמעות וההגשמה האמתית של החיים.

 

מדוע

האוויר, הרוחש כל כך בשעות מסוימות,

המרבה לרקוד בשמחה בנפשן של הכלניות הלבנות,

נדם ונותר אילם?

היכן הלימתן של המחשבות הבהירות,

אחותה התאומה של הידידות

המקשרים בין תנועותיו הבלתי נלאות של העולם?

 

מה אירע לזיכרון המעודן

של שמלת הארגמן השקופה כאודם

אשר לה השתקפויות של דובדובן,

המבשרת בחן את השלווה האינטימית

שבמלים ובשירים?

 

אני מגיף את הווילונות

שב אל שולחני עמוס הספרים,

פותח את "בושידו, נפשה של יפן",

וצולל לתוך הפלאים

שבהזיה!

 

 

 

Deuxième variante améliorée:

 

 

ישנם ימים

מאת: אֲתָנָז וַנְטשֶב דֶה טְרסִי

)מצרפתית: חיה ומיכאל אדם)

 

ישנם ימים אשר בהם בעצב

אתה קם בבוקר, פותח את החלון ותופס

בידיך הלאות

את הדממה המינראלית היום

 

ולמרות זאת

לבך המרוסק מזעם השנים

צמא לחום ולמלים לוהטות,

לאין סוף דברים מזעריים

המהווים את האוצר הבלתי נגיע,

את המשמעות וההגשמה האמתית של החיים.

 

מדוע

האוויר, הרועש בשעות מסוימות

ומרבה לרקוד בשמחה בנפשן של הכלניות הלבנות,

נדם ונותר אילם?

היכן ההרמוניה שבמחשבות הבהירות,

השילוב המושלם שבידידות

המקשרים בין תנועותיו הבלתי נלאות של העולם?

 

מה אירע לזיכרון המעודן

של שמלת הארגמן זכה כאבן האודם

ולה השתקפויות של דובדובן,

המבשרת בחן את השלווה האינטימית

שבמלים ובשירים?

 

אני מגיף את הווילונות

שב אל שולחני עמוס הספרים,

פותח את "בושידו, נפשה של יפן",

וצולל לתוך הפלאים

שבהזיה!

 
 
HINDI :

HINDI :

 

ऐसे भी दिन होते हैं
----------------------------
ऐसे भी दिन होते हैं, जब दिल
गोधूलि में उदासीनता से
खिड़की खोल अपने निस्तेज हाथों से
पकड़ता हो नितांत खामोश खामोशी को
 
फिर भी
वर्षों से आक्रोशित तुम्हारा दिल
उत्सुक है ऊष्मा से भरपूर स्नेहिल अभिव्यक्ति को
उन छोटी छोटी बातों के लिए
जो अमूर्त अनमोल ख़ज़ाने हैं
जो जीवन को एक अर्थ और पूर्णता प्रधान करते हैं
 
क्यों वायु का वेग चुप है ?
जो कभी कभी घंटों सायं सायं कर शोर करता है
सफ़ेद आत्माओं के रूप में आनंदमय नृत्य करता है
 
कहाँ हैं वे, स्पष्ट विचारों की सामंज्यस्ता रखने वाले
कहाँ है मित्रों के कोमल अंनुषंगिक स्वर
जो अनथक आन्दोलनों की एक श्रृंखला बनाते हैं?
 
उस मीठी याद का क्या
जब लाल पारदर्शक परिधान
हलके लाल रंग को प्रतिबिंबित करती
अंतर्मन शान्ति को उजागर करती
शब्दों और कविताओं के माध्यम से
 
अब मैं बस करता हूँ
मेज़ पर रखी पुस्तकों के अम्बार से मिलना है
बुशीदो , सोल ऑफ़ जापान  पढ़ना है
और डूब जाना है
दिवास्वप्न की कांति में
-------------------------------------
अनुवादक/त्रिभवन
 कौल- Translated in hindi by Tribhawan Kaul of english version from 

French poem written by Athanase Vantchev de Thracy

Mis à jour ( Lundi, 07 Décembre 2015 15:23 )